סיפור הזוי ממרוקו

אוהד הנווד

אוהד הנווד

הי כאן אוהד הנווד, תמיד חלמתי לטייל בעולם בלי לעצור לרגע. עכשיו באתר לספר לכם איך זה מרגיש.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

אפריל 15, 2020

סיפור הזוי מ-מרוקו!
אמ;לק מצאתי את הבית בו אבא שלי נולד במרקש ונכנסתי על זה למעצר קטן.

אבא שלי ומשפחתו (במקור אני 'אוהד פחימה') עלו לארץ בשנת 1961, ממרקש, מרוקו.
כשהגעתי לאפריקה לא היה לי מושג איך אתגלגל אבל ידעתי בודאות שמרוקו זה יעד חובה גם בשביל הנופים והתרבות, אבל בעיקר כדי לראות איפה ואיך המשפחה שלי הייתה חיה במרוקו.

אז נחתתי במרקש, סיפור לא פשוט לישראלי ללא קבוצה, שמגיע מאתיופיה להוציא ויזה, נחוש למצוא את הבית, כשהיו בידיי תמונה של הבית והרחוב והכוונות כלליות מאוד- בבית הכנסת תפנה שמאלה, במאפייה תפנה ימינה, בחנות תמשיך ישר. זה היה שישי צהריים ובית הכנסת היה מלא לקראת קבלת שבת ומצאתי בחור מקומי שמכיר את האזור, הראיתי לו את התמונות וחיפשנו ביחד את הבית, קצת כמו המשחק "חפש את המטמון".

הגענו לרחוב המדובר ולהפתעתי ולצערי גיליתי שכל הבניין הרוס! המשטר המרוקאי החליט להרוס ולשפץ את כל הבניינים באזור. שמחתי שמצאתי את הבית אבל התבאסתי לאלללה שבעצם- אין יותר בית.

עכשיו הכיף מתחיל. צילמתי את כל ה"חפש ת'מטמון" הזה בשביל מזכרת/ פרק בבלוג וכשצילמתי את עצמי מאוכזב מהבית המפורק פתאום צועק לעברי שוטר- "צילמת אותי!!!"
לא אדוני השוטר, אתה לא על מדים, והיית רחוק כ-30 מטרים ממני… לא ראיתי אותך ובטח בכלל לא נכנסת לפריים.
השוטר מבקש לראות דרכון, רואה שאני ישראלי- "אתה עיתונאי! אתה מידיעות אחרונות!!" עניתי לו שבקושי לפייסבוק קיבלו אותי אז לידיעות אחרונות? (לא באמת עניתי את זה, הייתי די המום מיכולת הסקת המסקנות של השוטר על אדם עם מצלמה והבקיאות שלו בתקשורת הישראלית)
אחרי שעה שלמה של תחקור באמצע הרחוב, הוא אומר שהוא מאמין לי אבל הוא כבר קרא לקצין ואני צריך לחכות לו שיגיע. ניצלתי את הזמן להעביר את הסרטונים מהגופרו לפלאפון למקרה שירצה למחוק לי אותם, אבל כבר הייתי די חסר סבלנות, קיוויתי להגיע לקידוש בבית הכנסת.

מפה לשם הקצין מגיע, שואל שאלות ואחרי שעה נוספת הוא גם אומר שהוא מאמין לי ומשחרר אותי. איך שעזבתי אותו ראיתי דוכן עם תבשיל שעועית ככה טוב אז ישבתי לאכול, בקושי הספקתי להזמין ופתאום ארבעה אופנועים עם סירנות וצ'קלקות מאגפים אותי ואומרים לי לבוא איתם לתחנה. בהתחלה חשבתי שזו טעות כי הרי הקצין ההוא שיחרר אותי, אבל תוך כדי הקצין הגיע ברגל ואמר שהמפקד רוצה לראות אותי.

עזבתי את השעועית, עליתי על האופנוע ולקחו אותי לתחנת משטרה. מצאתי את עצמי יושב בתא מעצר עם סורגים ופאקינג דם על הרצפה, יחד איתי עוד 5 עבריינים אזוקים, אחד מהם לא מפסיק לצרוח וכנראה לקלל אותי במרוקאית. הוא היה במרחק כמה מטרים ממני והיה בינינו שוטר אז ביקשתי מהשוטר בנחמדות שיסתום לו את הפה אבל השוטר הסתכל עליי ואמר "נו אינגליש". מה קשור אינגליש אתה לא רואה שעוד שניה הוא מעיף עליי את הספסל?!🤦‍♂️

חיכיתי בתא חצי שעה עד שהמפקד קרא לי, שאל כמה שאלות ושיחרר אותי. אחח אוויר החופש.

שכרתי אוטו במרוקו ועשיתי רואד טריפ משוגע (כולל טיפוס לפסגת האטלס ויומיים במדבר סהרה) וכשחזרתי למרקש, הבחור ששכרתי ממנו את הרכב אמר לי שהמשטרה אשכרה התקשרה כל ערב לשאול איפה אני ישן ומה אני עושה. קריפי.

לסיכום, החוויה אמנם לא הייתה הכי נעימה, אבל תכלס עכשיו אני די תופס מהמשטר המרוקאי. בשאר מדינות אפריקה פתרתי דברים הרבה יותר רציניים תמורת 10$ ופה כולם אמרו לי להיזהר מאוד ממתן שוחד ובאמת ראו שהשוטרים לא מעוניינים בזה לפי צורת הדיבור שלהם.

תודה שקראתם, אשמח כמו תמיד ללייקים, תגובות, שיתופים.. אם שוטרים מרוקאים עקבו אחריי אולי עוד אנשים ירצו לעקוב 

הסרטונים הבאים יהיו זנזיבר, אתיופיה, פריז ומרוקו. טירוף.

קבלו כמה תמונות של הבניין ההרוס, בית הכנסת, המאפייה שפניתי בה ימינה והשעועית.

מוקדש למשפחת פחימה היקרה.

Desiged by Din Ashkenazi